7 "חוקי מישחק" לאילתור טוב בתאטרון ו10 תרגילים לאימון

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

 7 "חוקי משחק" לאילתור- אימפרוויציה בתאטרון

ו10 תרגילים לפיתוח דימיון  – אומנות התגובה ברגע

מה זה אלתור

אלתור הוא מצב של הוויה ויצירת פעולה ללא תכנון מראש. במילים פשוטות ממציאים באותו רגע . מצב בו  קבוצה או אדם פועלים ,רוקדים, שרים, מנגנים, מדברים, יוצרים יצירות אמנות , פותרים בעיה,

אך מגיבים ללא תכנון מוקדם או תכנית, טקסט כתוב, תווים וכו.. אלא כתגובה לבעיה, או גירוי של הסביבה המיידית .

אילתור יכול להוביל להמצאת דפוסי מחשבה חדשים, שיטות חדשות, מבנים או  מערכת סימנים חדשה, או דרך אלטרנטיבית  לפעול.

אלתור יכול להיחשב כרגע ספונטני של כושר המצאה פתאומי שפשוט קופצת לראש  " על המקום " או " ישר מהשרוול ".

זהו ידע או יכולת שקימת לנו במוח. מחד אין צורך בהכנה או הכשרה. יחד עם זאת, אלתור בחיים או באמנות, יכול להתרחש לעתים קרובות יותר,

אם מתרגלים אותו כחלק מעידוד התנהגות, או חשיבה יצירתית והתוצאות ניכרות בהתאם.

בפועל, התרגול כולל הבנת המדייה (תאטרון, מחול,  מוזיקה) כמו גם הבנה טכנית של  התחום שבו מאלתרים,כדי להגיע לשימוש  מיטבי והוצאה לפועל של אותה אינטואטיביות, .

אלתור בתיאטרון -אימפרוויזציה ,למה זה טוב?

  • האלתור מאפשר לשחרר את המחשבה, לצאת מתבניות ידועות ומוכרות
  • האלתור  נותן ביטוי לתגובות ראשוניות, רעיונות , מילים, תנועה, מבלי להעביר אותם דרך מסנני ביקורת חוסמים
  • במהלך הזמן המתרגל חווה שחרור וחופש להיות ברגע, להאמין בעצמו, הסכמה לתת לעצמו רשות להביע, תוך הפקעת המושגים "טוב", "לא טוב", "מה יחשבו עלי"
  • אילתור מוביל לתגובה רגשית מיידית ואותנטית המעלה לא פעם חומרים, כאב, הומור, ממחוזות עמוקים, חבויים בתת מודע
  • אלתור מגביר את עומק או דרך ההקשבה וההתבוננות שלנו לפרטנר, לחלל, לקצב ותנועה
  • האלתור בתאטרון הוא המסלול  המשמעותי לפיתוח דמיון ויצירתיות, הדמיון הוא"סוג של שריר אשר שככל שנאמן אותו גבולותיו מתרחבים ומקורותיו מתוכנו מתרבים
  • השחקן  מתפתח כישות/ אמן יוצר הנותן ביטוי לעולמו הפנימי והיצירתי, הבאה לביטוי בתגובה מידית  במילה ,קול, תנועה וצליל או ביצירת מערכת יחסים, כניסה למצב, לדמות ,וליצירת הטקסט שלה/שלו.

סוגי אלתור –

מחזה /קטע שלם מאולתר (Long Form improv)

מחזה/קטע ארוך שלם מאולתר לחלוטין שמבוצע בהשראת מילה או משפט, או רעיון בסיסי או אילתור מתוכנן  חלקית –  קובעים נתוני בסיס , והתפתחות כללית אך הטקסט ומה יקרה  יתרחשו במקום

האימפרווזציה הטוטאלית או המתכננת משמשת רבות בכל תהליכי לימוד מישחק, כתרגול, כדרך לפיתוח עלילה ומחזה שלפ לפני כתיבה. יחד עם זאת אימפרוויזציה כאמנות ניסויית,אבנגרד, או אומנות המבקשת לשמור תגובה רעננה ברגע, יכולה להוות דרך בפני עצמה. על בסיס תכנית כללית -יצירת עוגנים, וארגון כללי של  התפתחות ההצגה' ההתרחשות השחקנים  מאלתרים את הטקסט ואינם מחויבים לתוכן מדויק.

מערכוני אימפרו קצרים (Short Form improv)

קטעים קצרים שאורכם כמה דקות בלבד ובשונה מהלונג פורם אין להם נרטיב ארוך טווח.  ברוב המקרים הם מבוססים על משחקים מאולתרים קלילים ומצחיקים עם חוקיות וכללים ברורים הכוללים בדרך כלל דמויות קיצוניות,

סטראוטיפיות, ומצחיקות ועלילה רגעית, שהיא תוצר של הנתונים המאתגרים  שמציב כל משחק.

אומנות זו הפכה לזאנר בו שחקנים  מוכיחים את יכולתם ומאלתרים במקום  כאימון  או על פי נתונים שהקהל מכתיב  בהשראת דנתונים בסיסיים: כמו כותרת, מקום ההתרחשות,  משפט פותח או משפט סוגר, דמויות מסוימות, מצב פיזי

כללי האימפרוויזציה,האלתור או האימפרוב..איך שתירצו..

למה בכלל צריך כללים או "חוקי משחק" או מעין כללים

מסתבר שדוקא "כללי המשחק" יוצרים מסגרת  מאפשרת  העוזרת לאלתר. מסתבר שהדימיון הןא "שריר" שמתפתח דווקא במסגרת אותה צריך לשמור ולפרוץ  (או להביא את המיטב בתוך הכללים) בו זמנית

  • מחד הם מקלים על האתגר ומאפשרים ליצור קטע תיאטרון קצר או ארוך, קליל או דרמטי
  • מאידך נשאר מקום רב לאלתור ולדימיון.

1.  להגיד כן  לנתונים

הכלל הראשון של האימפרוב, אולי התורם ביותר להבנת אלתור, דורש קודם כל הסכמה לנתונים ועבודה מתוך הנתונים שהומצאו

ההסכמה מתבטאת

א. בקבלת הנתונים שהפרטנר מביא. אם א פונה אל הפרטנר  ב- כמו אמא לבן ,הוא מסכים ומקבל שהוא הבן.

ב. בקבלת נתונים  נוספים במהלך הדרך תוך שימוש בהם. אם האמא אמרה : "למה אתה חוזר כל כך מאוחר", או "אתה מלכלך לי את הביית עם הבוץ שלך" … מקבלים ועם זה מתקדמים ..

זהירות מחסימות או לא לשלול או לומר לא:

חסימות באות לידי ביטוי  כשהאחד מהפרטנרים:

  • אינו מקבל את הנתונים או שאינו "עובד איתם" -לא משתמש בהם כדי לקדם
  • כשמתעלמים מנתון, לא מתיחסים איליו כמשמעותי, לא מפנים לגירוי שניתן מקום בעל השפעה רגשית.
  • "כשפותרים" כביכול את הבעיה תוך שניות.
  • כשמדשדשים בויכוח סרק ולא מתקדמים בהתרחשות או במערכת היחסים.

חשוב לא לעצור מיידית. מותר גם לרגעים לדשדש. מתוך האימון לומדים לצאת מזה, לחזור על משהו פעמיים, אפשר להפוך חסימה לנתון שפתאם מתרומם.

דוג'

מאלתר א : למה אתה מלכלך לי את הבית

מאלתר ב  (לא  מקדם ואפילו פותר – חוסם):  אני כבר מנקה

מאלתר א  (מנסה להרים..) אם היית מקפיד  מראש לא היית צריך לנקות

מאלתר ב ( נמנע מויכוח סרק, לא עונה אך אינו מקדם – שותק

מאלתר א (משנה כיוון ) אתה לא עונה אני רואה, כנראה משהו קרה? נו ספר לי.. עזוב את הסמרטוט, שטויות , מישהו עשה לך משהו?

זהו.. אפשר להתקדם.. גם מתוך החסימה אפשר ללמוד משהו על הדמות אם רק נדע לשים לב לפרטים.

2. כל אחד מקדם בתורו

אם נחשוב על הסצינה המאולתרת כמו על סיפור  מעניין שמתקדם תוך כדי דיאלוג אזי כל משפט מקדם את המידע שלנו ותורם להתפתחות. המידע הוא תוכן מילולי , פעולה , הבעה רגשית .

א. תמיד ננסה להוסיף משהו לסצינה המאולתרת, מידע, רגש, פעולה שמקדמת וכו

 ב. כל תוספת מהווה גירוי לפרטנר – ולכן חשובה הקשבה ותשומת לב

 מהלך הדברים טומן בתוכו  מידע  על הדמויות , על הבעיה כרגע, על העבר, על העתיד,  מלמד על תכונות אופי, על היחסים, על חשש, רצון

(ההבעה של דברים אלו אינה באה לביטוי מילולי בהכרח אלא גם במבע הפיזי, תנועתי, רגשי)

-מאלתרים לא אומרים להוסיף נתונים, הם משתמשים במונח להעניק(to endow)

ג. יצירת עינין מתח – רצוי להרגיש בתוך הקטע מתי נכון להוסיף פעולה, מידע, אשר יכול להעצים את הקושי, ליצור מהפך או לשנות אותו

דוגמא קלאסית : מאלתר א : מה שלומך?
מאלתר ב (שאינו מקדם באופן ממשי) : אני מרגיש בסדר
מאלתר ב(מקדם) : תשמע ד"ר אתה שואל אותי את אותה שאלה כל שבוע ואני לא כל כך מבין לאן הטיפול הזה הולך?

3. פעולות ומקום

ככל שהסצנה כוללת התיחסות למקום ההתרחשות וכן פעולה פיזית ממשית היא תהיה אמינה, מעניינת ותעביר מידע נוסף על זה המילולי

א. גם אם לא הוגדרו נתונים של מקום, נכון יהיה שאחד המאלתרים יוסיף אותה הן במילים והן בהתנהגות

זוג מאלתרים, בעל ואשה / בעל: נו אל תתחילי עם זה פה בבית קפה, חאלס מסתכלים עלינו .. ( מכאן והילך כל ההתרחשות היא מתוך מודעות והשפעת המקום)

ב. פעולות -הרבה פעמים נכון להתחיל את הסצנה כשאחד כבר נמצא בפעולה או מגיב לפעולה שהפרטנר עוסק בה.

פעולה פיזית  מלמדת הרבה על הדמות , מצבה כרגע, חלק מתחושותיה מושלכים על הפעולה

ראו מאמר אימון לאימפרווביזציה דרך 5 שאלות ה w

4. נתונים ספציפיים עם צבע 

א. כדאי לתת פה ושם תאור קצר ומדויק של המקום, של הדמות.כדי לגרום לצופה "להיות" אתכם, לדמיין בעיני רוחו

למשל : א. אחרי כל השנים שאבא עבד במיפעל יצור גלידות , עשרה אנשים הגיעו ללוויה , חארות !

ב.  לא פשוט להגיע לחור הזה, כל כך מוזנח פה. למה בחרת לקבור אותו פה?

ב. תזכורת למשהו מהעבר שיכול להוסיף ג'וס, צבע, אופי, חוויה

למשל: א. בצבא היה חתיך על,כזה מתולתל, תמיד עם חיוך, תמיד מצטיין, ממש מלך

ב.אחרי שנפלו העסקים של אבא שלו, והם נאלצו למכור את הוילה משהו השתבש. מה נעשה איתו עכשיו?

5. העמקת מערכת היחסים

בקטע תיאטרון לדמויות תמיד עינין, תלות , קשר לנעשה. אם זה לא מזיז להם, לא משפיע, אין להם שום נקודת תלות  לא מתפתח עיניין.מה שהופך את את מערכת היחסים למענינת הוא

א. הרצון של כל דמות ב. הקושי / המכשול שעומד בפנייה .

הקושי יכול להיות פנימי, פחד, תכונת אופי כמו עצבנות , בישנות או קושי חיצוני שקשור בדמות השנייה. העמקת הביטוי הרגשי, השפעת הגירוי על כל אחד הופך את הסצנה למעניינת

ג. מצבי קצה כשהאדם באמת ניכנס לפלונטר/קושי משמעותי כאן ועכשיו. נכון לקחת את הסצנות "לאיזורי הסכנה"

למשל: א. (לבוס שלו) אני מצטער, יותר אני לא נשאר אחרי שעות העבודה ב. אין בררה, מה לא ברור   ( מכאן התנהלות על חבל דק בין לפטר את העובד לבין אם העובד יתפטר)

6.החלף -shift

 יופי, התחלנו את הסיטואצייה, ביססנו את הנתונים, הדמויות, מקום, פעולה ומערכת יחסים. כבר ברור מה הקושי / ההתמודדות שעומדת במרכז הקונפליקט
ועכשיו איך מתקדמים?

א. נתונים נוספים שיוצרים מעמיקים את הדרמה, את המתח את השאלות המתעוררות ומובילות לעיניין מחודש

חשוב לשים לב לנקודת העייפות מדישדוש באותה נקודה

ב חילוף כיוון – שינוי ביחס לעינין כולו , למשל  הבזק של רעיון חדש שעולה לאחת הדמויות,  שינוי מתוך עייפות,

וויתור  בגלל שיחת טלפון או כל pעולה חיצונית- לא משנה – עושים shift- יוצרים כיוון חדש

זה יכול להעיר, להאיר, להאיץ את הסצנה-  בקיצור יתכן קרשנדו מופלא

7.היו בנוכחות כאן ועכשיו

הקשבה  מרותקת לכל ניאנס, לכל מבע לכל מילה.. להיות ממש ברגע – זה הסוד

להגיב למה שקורה .

לא לחפש מה אומרים. בכלל חשוב לזכור , גם מבוכה  היא פעולה. גם לומר …אני לא יודע

והכי בעולם – שתיקות .. יש להן כוח אדיר על הבמה. זה לא אומר ששותקים הרבה ,אבל אם ההשהייה הזו שתיקה ממשית היא נכונה

לשים לב שכל דבר שקורה הוא חלק מהסיפור- כוס שנופלת, הפרטנר שפתאם הלך לחלון.

אם מעבוד מתוך הנתונים  שנקלוט, נגיב באותנטיות, נהיה שם במלוא הנוכחות הקשובה, הרואה ,נזכה לאמינות

לא לשכוח אנחנו עוסקים בתאטרון- לא עיניין של חיים ומוות. ולכן לנסות , להעיז, להביא צבעים וקולות שלא חשבתם יש בכם

 

תרגילים לפיתוח דימיון ויכולת אילתור בתאטרון:

(Short Form improv)

  1.  מגדירים לשחקנים מיהם – למשל שני שכנים.  יש בינהם איזה קושי/בעיה/קונפליקט.   הראשון שיתחיל הוא שיקבע מה הקושי וכו.. (שווה לעשות את החלק הזה קודם בפני עצמו) בשלב ב-תוך כדי מישהו כותב שלטים עם מילים שאינם קשורות והם חייבים להשתמש בהם בשלב ג- כנ"ל – לכל  שחקן יש כותב שלטים עם מילים משלו – כלומר לכותבי השלטים יש אפשרות לשנות, להשפיע אך חשובה הקשבה.
  2.  מנהלים דיאלוג/קונפליקט לפי אותיות הא ב, להגדיר מי הדמויות – מוכר קונה. כדאי שאדם שלישי יזכיר איזה אות. ברגע שלמישהו אין דרך להמשיך – צופרים ואז סיטואציה חדשה – מורה תלמיד , זוג נשוי שרוצים לצאת לבילוי וכו
  3.  דיאלוג רק בשאלות : א. אתה בא היום לפארק? ב.אתה חושב שיהיה מענין?                                                                                                                                                                                               
  4.  פעולה- זוג  -המשימה היא לחפש משהו יקר ערך. מותר לשני השחקנים להחליט בשנייה מהו  הדבר יקר הערך מבלי לומר לקהל, נבין מתוך ההתרחשות.  ההפתעה -המנחה או הקהל מגדירים מקום, שרותים ציבוריים, בית קברות וכו..
  5.  שיחה באקראי – שניים או שלושה מנהלים דיון חמור סבר כאילו הבעיה ברורה לכולם. מתוך הרמזים שכל אחד יוסיף יתבהר במה מדובר. למשל: א. הכי חשוב שנשמור על סודיות ב. אז אל תדבר על זה בישיבת דרקטוריון וכו..
  6. אחד מתחיל פעולה, שני מצטרף , אפשר גם בפעולה מפריעה, מטרידה.ומכאן מתפתח דיאלוג ממנו יבינו מיהם למשל : תופס את המטאטא , מנקה ושר, שני נכנס שם כסא במרכז ומתחיל לקרוא.א. לא תעזור לי? ב. יש לי מבחן, אני חייב לקרוא..א. לא נראה לי שמשלמים לך  כדי לקרוא בעבודה .. וכו.. התפתחות – נכנסת דמות לא צפויה                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               .
  7. שק של חפצים – שחקן א מוציא חפץ , קובע מה הדמות שלו ובהתאם עושה שימוש ומרצה על דרך העבודה עם החפץ, למשל מסננת – השחקן מייד מחליט שהוא שיף המסביר מה הדרך הנכונה לסנן את המיים מהפסטה, או אמא מרוקאית/ רוסייה/ ללא מוצא  שמסבירה איך לשטוף את העדשים ולסנן. שלב ב- מוציא פץ מוכר אך עושה בו שימוש אחר לגמרי מתפקידו האמיתי ומספר איך צריך להנהל עם החפץ  למשל – סיר – מפקד שמסביר על חשיבות קסדות פלדה, איך להניח על הראש ואיך הם יכולים לשמש בשעת צרה
  8. אגדה – כל צוות של 3-4 צריך לשחק אגדה – בעיקר את החלק המרכזי שלה . אפשר להכתיב: שילגייה, החתול במגפיים ועוד. לאחר ששיחקו , צרכים בחצי מהזמן , ובסיום הגיע ל10 שניות. החכמה לשמור אפיונים מרכזיים של הדמויות משפטים מרכזיים ופעולות
  9.  צוותים של 3 או 4. כל אחד רושם מיקצוע על פתק ונותנים למנחה . למשל – רופא, שוטר סופר, מנקה רחובות. שניים מתחילים דיאלוג ומאפיינים את הדמות דרך המקצוע (תוכן הדיבור, הפעולה) שלישי צריך לחפש סיבה להצטרף. אחרון סוגר את הקטע.
  10. שני מאלתרים .אחד מהם מוגבל במילים דיאלוג. המוגבל יכול לומר רק את המשפטים הבאים: נשמע לי בסדר- אני הולך על זה- ן או קי נהדר. השחקן הבילתי מוגבל מציע הצעות, וחייב לפתח ולתקדם כל הזמן.  המוגבל מגיב עליהם. ניתן להשתמש באנשים מהקהל בתור השחקן המוגבל.
    שלב ב- לחלק את כל המשתתפים לזוגות – בכל זוג מחליטים מי המוגבל ומה המישפט שאומר למשל : "זה לא כל כך פשוט  וגם.. "גם זה לא כל כך פשוט". הסיטוציה צרכה להתקדם למרות שא המוגבל אינו מקדם. בשלב ב- המנחה צועק החלף ובלי לעצור את הסיטואציה הם מתחלפים. עוד משפטים מוגבלים שעובדים רצוי 2-3 : " זה חיים זה .." "תראה מה זה".