בואו נדבר רגע על התחלות חדשות .

הנה עומדת לה בפתח שנה חדשה, וכמו בכל ההתחלות מתעוררת

התרגשות, תקווה לשינוי, רצון שתהיה השנה הבאה טובה מקודמתה

שנתקן ונתקדם, שנגשים ונעשה, נחוש שפע כלכלי ואישי

נשפר יחסים ונרגיש טוב יותר…

אנחנו מאחלים ומייחלים וגם אם התפילה נפלאה ויפה 

גם אם מכוונת ומדויקת, לבדה אינה מספיקה.

הרצון והתפילה מהדהדים את השינוי בינכם לבין עצמכם, 

אך המעשה, הפעולה ולו הקטנה ביותר, זו כבר פעולה מאיתנו החוצה.

זו מעין אמירה המבקשת להתגלגל ולמצוא את מקומה בעולם, בקיום הממשי.

דרושים לנו כמה דברים לאותו הדהוד מעשי להפוך להתחלה ממשית ומתפתחת:

הראשון, בהירות – ככל שאנחנו בהירים ושלמים ויודעים מה השינוי, היוזמה,

הדבר אותו אנו מבקשים להביא לעולם, נדבר עליו בבטחון, נשתף,  נספר, כך  נמקד ונדייק יותר

את הדברים עבור עצמנו ונגלה את הדרך למימוש.

השני, אומץ – לפעול במסירות ולעשות כל יום ,כל פעם ,צעד לעבר הדבר שחשוב לנו.

נפעל באומץ על פי מיטב הבנתנו גם אם יהיו טעויות, גם אם נזכה לביקורת.מתוך "הכשלונות"

תחול התמרה והתקדמות, זיהוי וחיזוק הכוחות הפנימיים שבך.

השלישי, התמדה – התמדה אינה עיניין של מה בכך. לעיתים כבר עזרנו אומץ לצעדים ראשונים

"ונתקלנו בקירות". האכזבה כבר מחלחלת ואם גם ניסיון שני ושלישי אינם מניבים תוצאות

מצטרף תסכול ולאחריו יאוש. ההתמדה, כמובן בצירוף ניסיון "לשיפור מסלול"