האביב מתחיל בתוכנו – חמלה ואהבה עצמית

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

מידי שנה ביתנו הפנימי זקוק לרענון, לארגון מחדש כדי ליהנות מהתחדשות, מתחושת מלאות מביטוי עצמי נינוח במערכות יחסים תומכות.

הבית הפנימי שלנו צובר פחדים, זיכרונות, חומות.. אלה מקשים עלינו להתנהל בזרימה, בקלות, באמון, באהבה.

נכון לנו לשחרר את העומס, האבק, ומה שמכביד,

וזה לא פשוט

זה דורש כנות והסכמה להוריד מסכות ולפרק הגנות. זו הזמנה לעמוד כפי שאנחנו מול עצמנולאהוב את עצמנו על כל חלקינועל חזקותינו וחולשותינו.

כשאנחנו מוכנים להביט פנימה, לספר מה אנחנו מרגישים, לדבר במין דיבור פשוט, כמעט כמו ילדים.

לומר אני מקנא ב.. וכועס ש.. ופוחד מאוד כיבדיוק ברגע הזה שממנו אנו כל כך חוששים,

להראות חלשים, חשופים, אולי ילדותיים ומטופשיםדווקא אז אנחנו עושים צעד גדול, במסע האמיתיהמסע אל האביב הפנימי ואם נרצה ברוח החג שחלף

יצאנו אל המסע מעבדות לחרות.


הדרך אל חרותנו, עוברת דרך החמלהחמלה אינה רחמים, ואינה קבלה עצמית מתוך יאוש.

אלא אהבה לעצמנו או לאחריםהבנה עמוקה עד כמה אנו שלמים גם אם לא מושלמים

 

סוד גדול טמון באותה חמלה, חמלה לכל מה שנתפס לא מספיק טוב, ראוי או מוצלח בנו.

ובמקביל לחמלה – יכולת להעצים את מה שיש בנו.

וזה גם לא פשוט, התרגלנו לציניות, שיפוטיות, וביקורתיות, התרגלנו לתת המון תשומת לב למה שאין בנו.

גרוד והסרת השכבות” הללו של ביקורת מתמדת תועיל לנוברמה הכי פרקטית ,יום יומית.


ובצד זה,

נמריא אל על, אם נחזק את היכולת לראות את מה שיש, את מה יש בנו, ממש נחמיא לעצמנו מול הראי, נאהב את מה שרואות העיניים הפנימיות..

זו התפתחות אישית, זו הכנה נפלאה לאביב שכבר דופק בדלת ..

זו הדרך לחרות, לאביב וחידוש הבית הפנימי שלנו.